סמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בהודעות צד ג' כנגד צדדים שאינם בני משפחה

1.         בפני בקשות  לסילוק על הסף של הודעות צד ג', אותן הגיש הנתבע 1 (להלן: " הנתבע ") כנגד עוה"ד ל' ו- ג' (להלן: " עורכי הדין "). הגם שכל אחד מעורכי הדין הגיש את בקשתו בנפרד, מצאתי לנכון לדון בשתי הבקשות במאוחד.

2.         התובעת הגישה כנגד הנתבע שתי תובענות: האחת- תביעה כנגד הנתבע 1 בלבד לפירוק שיתוף בדירה בהרצליה (להלן: " הדירה") ובמגרש (אשר נטען כי נמכר בינתיים על ידי הנתבע לצד ג'), והשניה- תביעה כנגד שני הנתבעים לתשלום דמי שימוש בגין חלקה של התובעת בדירה.

3.         עילת התובענות נעוצה בהסכם גירושין, אשר נחתם בין התובעת והנתבע 1 בשנת 2009 (להלן: " ההסכם"), במסגרתו נקבע מנגנון לרכישת חלקה של התובעת בדירה, תוך שהצדדים מינו את עורכי-הדין (להלן: " עורכי הדין") כנאמנים/ככונסי נכסים לצורך ביצוע של כל הפעולות הדרושות לשם קיומן של הוראות ההסכם הרלבנטיות.

4.         כאן המקום לציין, כי בחלקים מסויימים של ההסכם ההתייחסות לעורכי הדין הינה בתואר "נאמנים" , בעוד בחלקים אחרים (בסעיף 9יא' למשל) ההתייחסות אליהם הינה בתואר "כונסי נכסים". בהסכם אף מצויין שכר הטירחה לו זכאים עורכי הדין בגין פעולתם כנאמנים וככונסים.

5.         כך או כך, ברור הוא ואין חולק, כי עורכי הדין נטלו על עצמם תפקידי ביצוע בפועל של הוראות ההסכם הרלבנטיות להעברת זכויות התובעת בדירה לנתבע ולמצער למכירתה לצד ג'. עוד לא יכול להיות חולק כי ביום 3.8.2009 מונו עורכי הדין ככונסי נכסים במסגרת בקשה שהגישו שניהם ובה נטען כי הנתבע לא עמד בתנאי הסכם הגירושין בכל הנוגע לרכישת זכויותיה של התובעת בדירה.

6.         כחלק ממנגנון ביצוע רכישת חלקה של התובעת בדירה ע"י הנתבע, נקבע בהסכם, כי הנתבע יפקיד כספים (הנדרשים לשם סילוק המשכנתא אשר רבצה על הדירה, לשם תשלום מיסים וחיובים אחרים ולשם תשלום לתובעת) בידי עורכי הדין, בעוד מחובתם של עורכי הדין היה לדאוג לקבל ייפוי- כוח בלתי חוזר מאת התובעת, לשם העברת חלקה בדירה ע"ש הנתבע, וזאת קודם להעברת הכספים לידיה וקודם לרישום הדירה על שמו של הנתבע.

7.         התובעת טוענת כי חרף חלוף המועד הנקוב בהסכם לתשלום התמורה, לא עמד הנתבע בהתחייבויותיו,  וכי פרט לסך של 35,000 ש"ח טוענת התובעת, כי לא קיבלה לידיה תמורה כלשהי. לפיכך עותרת התובעת, בין היתר, לפירוק השיתוף בדירה על דרך של מכירתה בשוק החופשי ולחיוב הנתבעים בדמי שימוש ראויים.

8.         הנתבע מצדו טוען, כי  ביצע את התחייבויותיו מכוח ההסכם, וכי התנהלותה הרשלנית של התובעת עצמה ו/או מי מעורכי הדין- היא שהביאה לעיכוב בביצועו של ההסכם עד תומו. כך, למשל, טוען הנתבע, כי העביר את מלוא הכספים לשם פירעון המשכנתא, אשר רבצה על הדירה בסך של כ- 380,000 ש"ח. זאת ועוד, הנתבע טוען כי העביר לעוה"ד ל'- הנתבע 1 בהודעת צד ג', את הסך של 242,000 ש"ח בנאמנות לצורך תשלום לתובעת בגין חלקה בדירה. .

9.         כאן המקום לציין, כי עוה"ד ג', מאשרת בכתב ההגנה שהגישה להודעת צד ג', את טענתו של הנתבע בדבר העברת הסך של כ- 242,000 ש"ח לצורך תשלום לתובעת לחשבון נאמנות ע"ש עורך-דין ל'. בה במידה אין לעוה"ד ג' הסבר מדוע הכספים לא הועברו לתובעת ולטענתה לעוה"ד ל' הפתרונים (ר' סעיף 64 לכתב ההגנה).

10.        עורך- דין ל' מצדו, טרם הגיש כתב הגנה. אולם, הגיש בקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף, תוך שהוא טוען, כי עורכי הדין אינם בני משפחה של הצדדים, ומשכך- אין זה מסמכותו העניינית של בימ"ש זה לדון בתובענה נגדם. כמו"כ, טוען עו"ד ל', כי דרך המלך הנה במיצוי של ההליך בין הצדדים וכי במידה שבהתאם לתוצאת פסק הדין בהליך זה, תקום לנתבע עילת תביעה כנגד מי מעורכי-הדין, אזי יהא עליו לפנות בתובענה המתאימה כנגד מי מהם בערכאות האזרחיות הרגילות.

11.        עוה"ד ג', טוענת בתשובתה לעניין סילוק ההודעות לצד ג' על הסף, כי יש לאבחן בין נסיבות הגשתה של הודעת צד ג' כנגדה ולבין נסיבות הגשתה של הודעת צד ג' כנגד עו"ד ל'. טענתה העיקרית לאבחנה בין השניים נסמכת על כך, כי אין חולק בין הצדדים באשר לעובדה שאת כספי התמורה הפקיד הנתבע בחשבון נאמנות ע"ש עו"ד ל' ומשכך אין ולא יכולה להיות לו כל טענה בהקשר זה כנגד עוה"ד ג'.

12.        אין בידי לקבל את הטענות לסילוקן על הסף של ההודעות לצדדי ג'- הם עורכי הדין.

13.        בפסק דינו של כב' השופט שאול שוחט, בתמ"ש 061840/98, פלוני נ' פלוני (פורסם באתר פסק דין), עלתה שאלה דומה והדברים שנפסקו שם יפים לנדוננו, לאמור: "נתבע בתובענה בענייני משפחה, בביהמ"ש לענייני משפחה, רשאי להגיש הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216..." . ובהמשכם של דברים- "...ניתן לטעון כי לעיתים יתכן והסכסוך בין בני המשפחה ראוי שיפתר גם עם הצד השלישי, גם על דרך של הודעת צד ג' והראיה ס' 6 (ו) לחוק המאפשר לביהמ"ש למשפחה לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהא צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא וזאת מבלי "שהמצורף" חייב להיות "בן משפחה" כהגדרתו בסע' (2)(1) לחוק.

            יב. אני כשלעצמי נוטה לפרשנות המקלה לפיה ניתן להגיש הודעה לצד שלישי גם למי שאינו בן משפחה, בתובענות הנמצאות בסמכותו העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה".

14.        אשר לקריטריונים, לפיהם תיבחן האפשרות להותיר את ההליך כנגד הצד השלישי על כנו, קובע כב' השופט שוחט כלהלן:

            " יד.      המבחן לקיום הליכי צד שלישי בביהמ"ש לענייני משפחה צריך שיהיה אותו מבחן

שאמור להנחות את ביהמ"ש בצירוף צדדים לפי ס' 6 (ו ) לחוק, בפרט באותם מקרים הנופלים לגדר תקנה 216 (ג) לתקנות לאמור:    

הליכי הודעה לצד ג' ראוי שיתקיימו בביהמ"ש לענייני משפחה כאשר הצד השלישי ראוי שיהיה צד לתובענה שכן שאלה או פלוגתא המתעוררת בינו ובין הנתבע היא בעיקרה כזו ששנויה במחלוקת בין התובע והנתבע, אותם בני משפחה ביניהם הוגשה התובענה המקורית ומן הראוי שהשאלה תפתר בניהם ובין הצד השלישי גם כן.".

            (ר' שם בעמ' 5 לפסק הדין).